#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יט. 1 מנין למגילה שצריכה להיות כתובה אשורית על הספר ובדיו?<p dir=""rtl"">ומה ממעט 'דיו' ו'ספר'?</p>"	"אשורית - דכתיב &quot;ככתבם וכזמנם&quot;.<p dir=""rtl"">בספר ובדיו - יליף כתיבה &quot;ותכתוב אסתר המלכה&quot; מכתיבה דברוך בן נריה &quot;מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כתב על הספר בדיו&quot;.</p><p dir=""rtl"">דיו: ולא סם = סמא, סקרא = סקרתא, קומוס = קומא, קנקנתום = חרתא דאושכפי. ספר: ולא דיפתרא = דמליח וקמיח ולא עפיץ, נייר = מחקא.</p>"	מגילה יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 2 בן עיר שהלך לכרך ובין כרך שהלך לעיר ובן כפר שהלך לעיר מתי קוראים את המגילה ומדוע?	"אם אינו עתיד לחזור בליל י&quot;ד (בן עיר, ובן כרך בליל ט&quot;ו &lt;רש&quot;י&gt;) קורא עמהם, ואם עתיד לחזור קורא כמקומו.<p dir=""rtl"">מדכתיב &quot;על כן היהודים הפרזים' וחזרו וכתבו 'הישבים בערי הפרזות&quot; ש&quot;מ שפרוז בן יומו נקרא פרוז, ומסתבר כמו שפרוז בן יומו נקרא פרוז כן מוקף בן יומו נקרא מוקף.</p><p dir=""rtl"">בן כפר שהלך לעיר אמר רבא שקורא עמהם, שכל מה שהקילו עליהם כדי לא להטריחם מפני שמספקים מים לבני העיר, אבל הוא שנמצא בעיר קורא עמהם. </p>"	מגילה יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 3 מהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא יד&quot;ח (4) ומנין (2) וכיצד הלכה?	"לר&quot;מ כולה, ר' יהודה אומר מאיש יהודי, ר' יוסי אומר מאחר הדברים האלה, רשב&quot;י אומר מבלילה ההוא. פסק רב שצריך לקרא כולה [ואף מי שחולק מודה שצריכה שתהיה כתובה כולה].<p dir=""rtl"">ר' יוחנן אמר שנחלקו בביאור הכתוב &quot;ותכתוב אסתר המלכה את כל תוקף&quot; האם תקופו של אחשורוש, של מרדכי, של המן או של נס. רב הונא אמר בביאור הכתוב &quot;ומה ראו, על ככה, ומה הגיע אליהם&quot; (ומפורט בגמרא).</p>"	מגילה יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 4 לענין מה נקראת מגילה ספר ולענין מה איגרת?	"ספר - לפסול התופרה בחוטי פשתן.<p dir=""rtl"">אגרת -&nbsp;&nbsp;שאם הטיל ג' חוטים כשרה והוא שיהיו משולשים.</p>"	מגילה יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. 5 הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים האם יצא יד&quot;ח?	"ביחיד - תמיד יצא.<p dir=""rtl"">בציבור - אם מחסר ומיתר מעט יצא, ואם לאו לא יצא.</p>"	מגילה יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: 1 אלו ד' מימרות אמר בסוגיתנו רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן (כתובה בין הכתובים, שיור תפר, מערה, סופרים עתידים לחדש)?	"הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים לא יצא, ומחו לה אמוחא, בציבור שנו.<p dir=""rtl"">שיור התפר הלכה למשה מסיני, ומחו לה אמוחא, לא אמרו אלא כדי שלא יקרע.</p><p dir=""rtl"">אלמלי נשתייר במערה שעמד בה משה ואליהו כמלא נקב מחט סדקית לא היו יכולין לעמוד מפני האורה שנאמר &quot;כי לא יראני האדם וחי&quot;.</p><p dir=""rtl"">&quot;ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר&quot; מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ומה שהסופרים עתידין לחדש ומאי ניהו מקרא מגילה. </p>"	מגילה יט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: 2 חרש (המדבר ואינו שומע) שוטה וקטן האם כשרים לקרא את המגילה לכתחילה ובדיעבד?	"שוטה - ודאי לא יקרא אף בדיעבד.<p dir=""rtl"">קטן - לחכמים לעולם לא יצאים אפ' בדיעבד ולר' יהודה כשלא הגיע לחינוך אף בדיעבד לא יוצאים וכשהגיע לחינוך קורא אפ' לכתחילה.</p><p dir=""rtl"">חרש - לר' יוסי אף בדיעבד לא יוצאים, לר' יהודה לכתחילה לא יקרא ובדיעבד יצא, ולר&quot;מ אף לכתחילה יכול לקרא [וכן נחלקו גבי ק&quot;ש, תרומה וברכת המזון]. משנתנו או כר' יוסי אפ' בדיעבד או כר' יהדוה ולכתחילה.</p>"	מגילה יט:		
